• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        ספטמבר 2016

        אורלי גויטיין, גלית אבירם, נעמה בוגט, רונן דורסט, יונתן לסיק, סובחי עבאדי, אשרף חמדאן, נטליה סימנובסקי, ישי סלם, אלי קונן, גד קרן ואריק וולק
        עמ' 572-577

        אורלי גויטיין1, גלית אבירם1, נעמה בוגט1, רונן דורסט2, יונתן לסיק2, סובחי עבאדי1, אשרף חמדאן2, נטליה סימנובסקי1, ישי סלם2, אלי קונן1, גד קרן2, אריק וולק2

        1האיגוד הישראלי לרדיולוגיה, 2האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה

        תהודה מגנטית של הלב הפכה לחלק בלתי נפרד ממערך דימות הלב המתקדם. תהודה מגנטית של הלב מאפשרת דימות לב ברזולוציה מרחבית גבוהה ללא תלות במאפייני גוף הנבדק (משקל הנבדק, רקמת שד ניכרת, אמפיזמה ריאתית וכדומה). הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בהזרקת חומר ניגוד על בסיס יוד. המידע המתקבל מהבדיקה מאפשר חישוב מדויק של נפחי, מקטעי הפליטה ותנועת הדפנות של שני מדורי הלב ונחשב למדד הזהב (Gold standard) בהוריה זו. תהודה מגנטית של הלב היא בדיקה ייחודית בשל יכולתה לאפיין את שריר הלב ומעורבותו בתהליכים שונים (איסכמיים או לא איסכמיים). הבדיקה מאפשרת הדגמת בצקת, היפרמיה, זילוח דינאמי (עם או ללא תגר תרופתי), תפקוד מדורים, הדגמת כלי דם, כימות נפחי זרימה בכלי הדם הגדולים וחישוב דלף. בדיקות תהודה מגנטית של הלב מתוכננות באופן ייעודי לפי השאלה הקלינית, על מנת לקבל את מירב המידע בזמן סריקה סביר. המטרה במסמך זה היא לקבוע קווים מנחים לביצוע בדיקת תמ"ל.

        אוקטובר 2011

        רונן רובינשטיין, אריק וולק, אורלי גויטין, רן קורנובסקי, תמר גספר, גלית אבירם, אריאל רוגין, ג'ורג' בלינדר, יוסף שמש ואלי קונן
        עמ'

        רונן רובינשטיין1, אריק וולק1, אורלי גויטין2, רן קורנובסקי1, תמר גספר2, גלית אבירם2, אריאל רוגין1, ג'ורג' בלינדר2, יוסף שמש1, אלי קונן2

         

        1האיגוד לקרדיולוגיה בישראל 2והאיגוד לרדיולוגיה בישראל

         

        מסמך עמדה משותף מטעם האיגוד לקרדיולוגיה והאיגוד לרדיולוגיה בישראל

         

        *שני המחברים הראשונים תרמו למאמר במידה זהה.

         

        טומוגרפיה מחשבית של הלב היא טכנולוגיית דימות חדשה יחסית, המאפשרת להדגים היטב את העורקים הכליליים ומבני הלב השונים. עם ההתקדמות הטכנולוגית של הסורקים והעלייה בשימוש בסורקים אלו בהתוויות של הלב, עולה גם הצורך להגדיר בצורה מדויקת יותר את ההתוויות לביצוע הבדיקה. במאמר זה מסוכמות ההתוויות המתאימות לביצוע טומוגרפיה מחשבית של הלב, כפי שסוכמו על ידי ועדה משותפת לאיגוד לקרדיולוגיה ורדיולוגיה בישראל.

        מרץ 2006

        אלי קונן, מירה פרנד, דב פריימרק, יעל עשת, רפאל הירש, מיכה פיינברג ומיכאל גליקסון
        עמ'

        אלי קונן1, מירה פרנד2, דב פריימרק3, יעל עשת1, רפאל הירש4, מיכה פיינברג3, מיכאל גליקסון3

         

        1מכון הדימות, 2מכון לב לילדים, 3מכון הלב, מרכז הרפואי שיבא, תל-השומר, 4היח' למומי לב מלידה בבוגרים, המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח-תקווה

         

        ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות בתחום התהודה המגנטית של הלב מאפשרות כיום הדגמה של מיבנה הלב, תיפקוד, זילוח (פרפוזיה), וחיות (Viability) של שריר הלב באיכות ודרגת הפרדה מעולות, וכל זאת בפרק זמן סביר ליישום קליני. מספר ההוריות לתהודה מגנטית של הלב גדל בהתמדה בשנים האחרונות.

         

        במחצית הראשונה של שנת 2004 הוכנס לשירות במכון הדימות במרכז הרפואי שיבא סורק תהודה מגנטית חדש הייעודי לבדיקה של הלב. המטרה במאמר הנוכחי היא להציג את תוצאות 58 פרשות חולים ראשונים עוקבים שנבדקו בשיטה זו, תוך השוואה עם בדיקות דימות זמינות אחרות. ההוריות לבדיקות כללו בירור מומים מלידה של הלב וכלי-הדם הגדולים (ב-17 חולים), בירור גוש או שאת בלב (14), חשד לדיספלזיה של חדר ימין (Right ventricular dysplasia) (12), וחשד לדלקת מיצירה של כפורת הלב (פריקרדיטיס קונסטריקטיבית) (4). נסקרות גם ההוריות העיקריות  המקובלות כיום לביצוע הבדיקה, במטרה להוות "מורה דרך" לרופא המטפל.

        ינואר 2005

        אורה שובמן, ויטור פורדאוס, לריסה גורנדה ואלי קונן
        עמ'

        אורה שובמן1, ויטור פורדאוס1, לריסה גורנדה2, אלי קונן2,

         

        1מח' פנימית ב' והמרכז למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, 2מכון דימות, מרכז הרפואי שיבא, תל השומר

         

        בת 18 שנה אושפזה בשל תלונות על שיעול יצרני וקוצר נשימה שהחל חודש לפני שהתקבלה למחלקה. מתוך הנחה שמדובר בדלקת ריאות ממקור זיהומי טופלה החולה באמצעות אנטיביוטיקה, אך ללא הטבה...

        אפריל 1997

        אלי קונן, אלכס גרניאק, בנימינה מורג, יזהר הרדן וזלמן רובינשטיין ז"ל
        עמ'

        Insertion of Hickman Catheters in an Interventional Radiology Suite

         

        Eli Konen, Alex Garniak, Binyamina Morag, Izhar Hardan, Zalman Rubinstein

         

        Depts. of Radiology and Hemato-oncology, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer

         

        In the past 20 years Hickman catheters have gained increasing acceptance for many uses, including bone marrow transplantation, long-term chemotherapy, total parenteral nutrition, dialysis, and administration of antibiotics and fluids. Until the past decade these catheters were inserted in the operating room. We present our experience in the percutaneous placement of 203 Hickman catheters in an interventional radiology suite in 190 consecutive patients within a period of 30 months. Catheter placement was successful in 202 (99.5%). The main complications were infections, necessitating removal of the catheter in 11 cases (5.4%) and unintentional dislodgement of the catheter in 8 (3.9%) - all in women and most on the right side. Pneumothorax and thrombosis in the catheter each occurred once. In another patient the guide wire broke during insertion and had to be percutaneously removed from the pulmonary artery. Late fracture of the catheter occurred in 2 others in whom the intravascular fragment was removed percutaneously. We believe that percutaneous Hickman catheter placement in the radiology suite offers advantages over traditional surgical placement.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303